מפרשים:
1 מהר"ם בגמ' פריך תו אמרו ליה רבנן לאביי אימא במזיד מחייב חדא בשוגג מחייב תרתי אמר להו לאו היינו דאמרי לאחת אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתים ואי במזיד מי איכא תרתי ופריך תו מכלל דאביי סבר איתא לשבועה בעולם ומי אמר אביי הכי כו':